הרמת סינוסים

הסינוסים המקסילריים, הם חללים מלאי אויר בעצמות הלסת העליונה, הממוקמים משני צידי הלסת. חלקם הפנימי מצופה ברקמת רירית רכה ועדינה. רקמה זו מכונה הממברנה השנאידריאנית . עם השנים חללים אלה מתרחבים. ניתוח הרמת סינוס, הינה פעולה כירורגית שמטרתה לייצר כמות עצם מספקת להשתלות באזורים האחוריים של הלסת העליונה, במקרים של חוסר עצם מספק . הניתוח מבוצע על ידי הפרדת הממברנה השנאידריאנית מהעצם ומילוי עם תחליף עצם .

התהליך הכירורגי

קיימות שתי שיטות להרמת סינוס:
הרמת סינוס סגורה:
פעולה כירורגית המבוצעת דרך קדח ההשתלה. שיטה זו אינה דורשת הרמת חניכיים נרחבת ופתיחת "חלון עצם". באמצעות הרמת סינוס סגורה של רירית ציפוי הסינוס, ניתן לייצר עוד כ 4 מ"מ של גובה עצם לצורך החדרת השתל.
הרמת סינוס פתוחה:
פעולה כירורגית הדורשת הרמת חניכיים נרחבת, יצירת "חלון עצם" המאפשר חשיפה של רירית ציפוי הסינוס והשתלת עצם . באמצעות הרמת סינוס פתוחה של רירית הציפוי ניתן להשיג עד כ 10 מ"מ של גובה עצם, לצורך החדרת שתל.
מהלך ההחלמה:
תהליך ההחלמה לאחר ניתוח הרמת סינוס, יכול להימשך כשבוע ימים. צפויה נפיחות באיזור הלחי. יש להימנע מקינוח אף למשך מספר ימים לאחר הניתוח.

מהלך ההחלמה

תהליך ההחלמה לאחר ניתוח הרמת סינוס, יכול להימשך כשבוע ימים. צפויה נפיחות באיזור הלחי. יש להימנע מקינוח אף למשך מספר ימים לאחר הניתוח.

גורמי סיכון

עישון:
עישון הוא אחד מגורמי הסיכון הידועים והמשפיעים ביותר על סיכויי הצלחת הרמת סינוס. עישון פעיל אינו נחשב כהתוויית נגד ביצוע שתלים דנטלים – אך יש להתייחס אליו כגורם סיכון בעל משקל בכישלונות של הרמת סינוס.
סכרת:
רמות סוכר גבוהות בדם מעלות משמעותית את הסיכון לכישלון הרמת סינוס. תהליך ריפוי הפצעים ברקמות איטי, מערכת החיסון מוחלשת והמטופלים חשופים יותר לזיהומים. מחקרים שונים הראו כי הרמות סינוס שבוצעו אצל חולים סכרתיים מאוזנים, הציגו אחוזי הצלחה זהים למטופלים בריאים, אך בקרב חולי סכרת שאינם מאוזנים, נצפו עיכובים בריפוי הרקמות, ואחוז כשלונות גבוה יותר ובקליטת העצם.

×
דילוג לתוכן